#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	למה תקנו חז&quot;ל עירובי חצרות?	"כיון שחצר ומבוי דומין קצת לרה&quot;ר חששו שמא יאמרו שמותר להוציא מרה&quot;י לרה&quot;ר [ואסרו לטלטל מבית לבית או לחצר או למבוי (מג&quot;א ס&quot;ק א&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק ב&#x27;)], וערוה&quot;ש (סע&#x27; ב&#x27;) ביאר בכלל הענין לעשות תקנות דכשם שכרמים ופרדסים העומדים במקום הילוך רבים אם לא יגדרום בגדרים טובים ירמסו אותם העוברים ולא תשאר מהם פליטה, כמו כן מצות התורה אם לא יעשו לה גדרים לבסוף יבטלוה לגמרי, כאשר עינינו רואות שפריצי הדור שהתחילו לפרוץ הגדרים במשך הזמן נעקרה מהם כל תוה&quot;ק, ולכן מאד מאד צריך האדם ליזהר בדברי סופרים עכת&quot;ד."	סימן שסו סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כיצד מהני עירובי חצרות?	"הוי כאילו כולם דרים בבית אחד ועכשיו אינו דומה לרה&quot;ר, ועיקר דירתו של אדם הוא במקום פתו (מ&quot;ב ס&quot;ק ג&#x27;) [וזהו כדעת רבה דס&quot;ל משום דירה, ולא כשמואל דס&quot;ל משום קנין דלשיטתו אינו תלוי בפת]"	סימן שסו סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בכלים ששבתו בחצר?	"מותר לטלטלם אפי&#x27; לחצר אחרת (מ&quot;ב ס&quot;ק ב&#x27;, שעה&quot;צ ס&quot;ק ד&#x27;), וביאר הפרישה (ס&quot;ק א&#x27;) דכלפי בית החצר נראה כמקום רבים אבל כלפי החצר בפנ&quot;ע דומה לרה&quot;י"	סימן שסו סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם זה עוקר וזה מניח?	"הפמ&quot;ג (א&quot;א ס&quot;ק א&#x27;) מסתפק אם מותר כשלא ערבו (ביה&quot;ל ד&quot;ה מבתיהם)"	סימן שסו סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו החילוק בין מחנה ושיירא?	"יש ב&#x27; גרסאות בירושלמי, הרמב&quot;ם גורס דמחנה חייב בעירוב ושיירא פטור בעירוב, והיינו דמחנה הוא אהלים קבועים ושיירא הוא אהלים שאינם קבועים, ולפי&quot;ז הא דתנן דמחנה פטור מעירוב על כרחך מיירי בשעת מלחמה והם פטורים אע&quot;פ שהם קבועים, וכן נקט השו&quot;ע, [לפי המגיד משנה קביעות תלוי אם חונים רק ליום אחד או לימים רבים (וכ&quot;כ הערוה&quot;ש סע&#x27; ד&#x27;), ולפי הביה&quot;ל (ד&quot;ה אבל) אפי&#x27; לאיזה ימים הוי עראי כל זמן שהם בדרך ורק אם הם קבועים שם כמו שהיו חונים בקיץ על השדה מקרי קבוע {וכן משמע ממג&quot;א לקמן (סי&#x27; ש&quot;ע ס&quot;ק ב&#x27;) דסוכת חג בחג אינו אוסר אע&quot;פ שהוא לכמה ימים (ר&quot;י באק)}], ויש גירסא בירושלמי להיפך דמחנה פטור ושיירא חייב, והיינו מעשרה ולמעלה הוא בכלל מחנה והקילו שאינם מחויבים בעירוב אבל פחות מעשרה הוי רק שיירא וחייבים, והרשב&quot;א וריטב&quot;א (עירובין ט&quot;ז ע&quot;ב) והגר&quot;א נקטו כגירסא זו וכדמבואר מתוספתא (פ&quot;ב ה&quot;ד), ומבואר מגר&quot;א לעיל (סי&#x27; קנ&quot;ח סע&#x27; ח&#x27;) דלפי גירסא זו הא דתנן דמחנה פטור מעירובי חצרות מיירי אפי&#x27; שלא בשעת מלחמה והם פטורים כיון שיש שם עשרה [אבל הגר&quot;א עצמו ביאר דמיירי דוקא בשעת מלחמה, וכן נקט החזו&quot;א], וכתב הביה&quot;ל (ד&quot;ה אבל) דלפי גירסא זו נמצאת דליכא מקור לפטור אהלים שאינם קבועים, ומשמע מביה&quot;ל דחושש לגירסא זו נמי "	סימן שסו סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם יושבי אהלים צריכים עירוב?	השו&quot;ע פסק כגירסת הרמב&quot;ם דמקיל כשאינם קבועים, אבל לפי האידך גירסא ליכא מקור, והביה&quot;ל (ד&quot;ה אבל) משמע דיש להחמיר	סימן שסו סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בשעת מלחמה?	"מבואר בירושלמי דיש פטור בשעת מלחמה ואפי&#x27; בשעת החזרה (ביה&quot;ל ד&quot;ה או) [ולפי גירסת הרמב&quot;ם זהו ציור דמתני&#x27; דמיירי בשעת מלחמה]"	סימן שסו סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	באופן שפטורים מעירוב, מה הדין אם יש שם גוים?	השבלי הלקט מסתפק אם הגוים אוסרים עליהם, ותמה עליו הב&quot;י כשם שהישראלים אינם אוסרים אהדדי כך הגוים אינם אוסרים	סימן שסו סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"לפי המחבר דתלוי בקביעות, למה לעיל (סי&#x27; ש&quot;ס סע&#x27; ג&#x27;) בשלשה שהקיפו צריכים לערבין בהדדי?"	"דבר זה מבואר מרש&quot;י דצריכים לערב בהדדי, וביאר הביה&quot;ל (ד&quot;ה אבל) דאם עושים רק מחיצה אחת סביב ויש אהלים בתוך המחיצה אמרינן דדירת עראי לא שמה דירה והוי כאילו דרים יחד וא&quot;צ עירוב, אבל לעיל מיירי כשכל אחד בנה מחיצה לעצמו ועל כן צריכים לערב, וחילוק זה משמע מהרמב&quot;ם, אבל מסיים הביה&quot;ל דרש&quot;י לית ליה חילוק זה דס&quot;ל דמתני&#x27; דיוצאי מלחמה מיירי במחנה קבוע שכל אחד עשה מחיצה לעצמו והם מותרים רק משום מלחמה אבל שלא בשעת מלחמה אסור, ומשמע דוקא במחנה דקבועים אבל בשיירא דעראי יהא מותר אע&quot;פ שכל אחד עשה מחיצה לעצמו, אלא על כרחך רש&quot;י ס&quot;ל כהגירסא אחרת דליכא חילוק בין קבועים ואינם קבועים וכל מחנה מותר ושיירא אסור [ובשעת המלחמה אפי&#x27; פחות מעשרה מותרים] (כנלענ&quot;ד לפרש דברי הביה&quot;ל בלי הגהה, אבל ר&quot;י באק רוצה למחוק תיבות &quot;אכן כד וכו&#x27; דליתא&quot;) {ור&quot;י באק רצה להביא ראיה מרש&quot;י אחר (עירובין ע&#x27; ע&quot;א) דבדירת עראי אע&quot;פ שלא עשה כל אחד מחיצה לעצמו אפ&quot;ה חייבין בעירוב}"	סימן שסו סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בבתים שעל הספינה?	"הוי כמו בתים בחצר ואם יש ב&#x27; בתים צריכים לערב אבל אם רק בית אחד שם א&quot;צ עירוב שאלו השרוים בספינה אינם אוסרים כמו אלו השרוים בחצר (מג&quot;א ס&quot;ק ג&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ג) [ומביה&quot;ל (ד&quot;ה בתים) משמע דהוא חידוש לדמות ספינה לחצר, והוא מילתא דפשיטא להחזו&quot;א (סי&#x27; צ&quot;ו ס&quot;ק ו&#x27;) היכא דהספינה אינה ראויה לדירה]"	סימן שסו סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו השיעור מחיצות בספינה?	"צריך להיות גבוה י&#x27; טפחים מקרקע הספינה [ודלא כב&quot;י (עמ&#x27; ק&quot;ד) בשם רבינו אבגדור דס&quot;ל דצריך י&#x27; טפחים עד המים] (מג&quot;א ס&quot;ק ד&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק ט&quot;ז)"	סימן שסו סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הדין אם המחיצות אינם גבוהים י&#x27; טפחים?"	"מותר לטלטל ממנה לים דשניהם נחשבים ככרמלית, ואסור לטלטל ממנו לבית שעל הספינה (מג&quot;א ס&quot;ק ה&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ז)"	סימן שסו סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בביציתא דמישן?	"כפשוטו הגמ&#x27; (שבת ק&quot;א) מסיק כאביי [דלא כרב הונא] דדינו כרה&quot;י אלא שיש מח&#x27; ראשונים מהו הציור (מג&quot;א ס&quot;ק ה&#x27;):&lt;br&gt;1) רש&quot;י ס&quot;ל דהיא ספינה דרחבה למעלה וקצרה למטה עד כחודו של סכין ואינו רחב ד&#x27; בגובה ג&#x27;, ואמרינן גוד אחית עד למטה דבקיעת דגים אינה בקיעה [והקשו תוס&#x27; איך מהני גוד אחית הרי ליכא קרקע [ומבואר דאם יש רשות היחיד ויש יתד בקרקעיתו אינו רה&quot;י אלא אם אפשר למלאותו ביתדות], ועוד הקשו הרי אפשר למלאותו ולעשותו רה&quot;י, ולמעשה אפי&#x27; תוס&#x27; מודו דבציור זה דינו כרה&quot;י, וכן פסק הביה&quot;ל (ד&quot;ה ואם) דדינו כרה&quot;י, אכן הערוה&quot;ש (לעיל סי&#x27; שנ&quot;ה סע&#x27; י&quot;ג) פסק דהוי ככרמלית]&lt;br&gt;2) תוס&#x27; פירשו דיש חלל בין הנסרים בקרקעית הספינה יותר מג&#x27; טפחים ואנו רואין דופני הספינה עקומין ומסבבין כל הספינה ונמצאו הנסרים מחוברין [והקשו הראשונים איפה מצינו גוד אחית כזה, ומ&quot;מ פסק הביה&quot;ל (ד&quot;ה ואם) דספינה כזו נמי רה&quot;י]&lt;br&gt;3) האגודה ס&quot;ל דספינה כרש&quot;י דינו ככרמלית [וביאר התוספת שבת דס&quot;ל כתוס&#x27;, ותמה עליו הביה&quot;ל (ד&quot;ה ואם) דאפי&#x27; לתוס&#x27; הוי כרה&quot;י דאפשר למלאותו, אלא מצדד הביה&quot;ל דהאגודה פסק כרב הונא, אולם מגמ&#x27; משמע דמסיק כאביי, אלא פי&#x27; הביה&quot;ל דהאגודה ס&quot;ל כרבותיו של רש&quot;י דס&quot;ל דבמקום דליכא בקיעת גדיים לא אמרינן גוד אחית, אלא שרש&quot;י כבר דחה פירוש זה בשתי ידיו, וא&quot;כ צ&quot;ע דעת האגודה]"	סימן שסו סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם עירוב משום קנין או משום דירה?	"שמואל ס&quot;ל משום קנין [והוי כאילו כולם קנו חלק בביתו], ורבה ס&quot;ל משום דירה [והוי כאילו כולם דרים בביתו] (עירובין מ&quot;ט ע&quot;א), וקיי&quot;ל כרבה, לפיכך א&quot;צ לערב בשוה בפרוטה, ומערבין בפת בדוקא, ויכול לערב בביתו של קטן [דאילו משום קנין צריך פרוטה ויכול לערב בכלי ואינו יכול לערב בביתו של קטן דאינו יכול להקנות ביתו], וה&quot;ה דמותר להניחו בבית של הפקר (חזו&quot;א סי&#x27; ק&quot;א ס&quot;ק ג&#x27;)"	סימן שסו סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מי שהעירוב אצלו צריך להשתתף?	"לא כיון שהוא דר בבית ממש א&quot;צ להשתתף, ומבואר בגמ&#x27; דזהו אפי&#x27; אם אין לו פת בביתו (שעה&quot;צ ס&quot;ק י&quot;א)"	סימן שסו סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר להניח העירוב בבית שער?	"צריך להניחו במקום דירה ולא במקום דריסת רבים, ומבואר בגמ&#x27; דיכול להניחו בבית שער דיחיד אבל לא בבית שער דציבור, וכן נקטו הרבה ראשונים, אבל הרמב&quot;ם היה לו גירסא אחרת בגמ&#x27; וס&quot;ל דאינו יכול להניח העירוב בבית שער דיחיד והדר שם אוסר [וע&quot;ע בב&quot;י לקמן (סי&#x27; ש&quot;ע עמ&#x27; קט&quot;ו) דפי&#x27; דלא היה להרמב&quot;ם גירסא אחרת אלא ס&quot;ל דיש כאן מח&#x27; הסוגיות וקיי&quot;ל דיכול להניח עירובו שם והדר שם אוסר], ומסתימת המחבר משמע דס&quot;ל שאינו יכול להניחו בשום בית שער אפי&#x27; בית שער דיחיד וכפירושו של המגיד משנה, אבל הגר&quot;א כתב דאפי&#x27; המחבר ס&quot;ל דמותר להניחה בבית שער דיחיד (ביה&quot;ל ד&quot;ה לאפוקי) "	סימן שסו סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו השיעור של הבית?	"צריך להיות ד&#x27; אמות על ד&#x27; אמות (גמ&#x27; סוכה ג&#x27; ע&quot;א)"	סימן שסו סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הדין אם הבית אריך וקטין אבל יכול לרבע ממנו ד&#x27; על ד&#x27;?"	"ביו&quot;ד (סי&#x27; רפ&quot;ו) מצינו מח&#x27; ראשונים בזה, הרמב&quot;ם ס&quot;ל דהוי כבית וחייב במזוזה והרא&quot;ש ס&quot;ל דפטור, אע&quot;פ שהא&quot;ר כתב דאזלינן לקולא בעירובין מ&quot;מ אינו ברור כ&quot;כ והכריע המ&quot;ב (ס&quot;ק כ&quot;ב, שעה&quot;צ ס&quot;ק י&quot;ג) דטוב להחמיר לכתחילה להניחה בבית שהוא ממש ד&#x27; על ד&#x27; [ואינו ברור כוונת המג&quot;א (ס&quot;ק ו&#x27;) דמבאה&quot;ט (ס&quot;ק ו&#x27;) משמע דס&quot;ל דהמג&quot;א מקיל, אבל המחה&quot;ש וערוה&quot;ש (סע&#x27; ח&#x27;) ביארו כוונת המג&quot;א להחמיר, וגם אינו ברור להשעה&quot;צ כוונת המג&quot;א]"	סימן שסו סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר להניח העירוב בחדר קטן 1) שמונח בתוך חדר גדול 2) שפרוץ במילואו לחדר גדול 3) בארון בחדר גדול?	"1) התוספת שבת מקיל דאמרינן סלק המחיצות של הקטן ונמצא שהוא בתוך חדר גדול וכמו שמצינו לגבי שיתופי מבואות דנחשב כאילו הוא מונח באויר החצר, אכן השיג עליו הביה&quot;ל (ד&quot;ה ד&quot;א) דהתם אמרינן דמחיצות צרות הוי כאילו מונח באויר אבל כאן צריך להיות מונח בבית וא&quot;כ מהי&quot;ת דיכול לסלק המחיצות ולהחשיבו כאילו הוא מונח בחדר גדול הרי עכשיו הוא מונח במקום צר, ומסיים וצ&quot;ע למעשה [והמנח&quot;י (ח&quot;א סי&#x27; ח&#x27;) מיישב התוספת שבת שבית שאינו ד&#x27; על ד&#x27; נחשבת כעומד לסתור] 2) כתב התוספת שבת דהוי כאילו הוא מונח בחדר גדול, ובזה משמע דהביה&quot;ל (ד&quot;ה ד&quot;א) מסכים לו 3) מבואר מערוה&quot;ש (סע&#x27; י&quot;ז) דמהני"	סימן שסו סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"האם הדברים מחוברים בקרקע ממעטים משיעור ד&#x27; אמות?"	"החזו&quot;א (או&quot;ח סי&#x27; ק&quot;י ס&quot;ק כ&quot;ח) ס&quot;ל דממעט, אבל החובת הדר (פ&quot;ד ס&quot;ק כ&quot;ב) כתב דדברים המשמשים את הבית בטלים להבית ואינם ממעטים [לגבי מזוזה]"	סימן שסו סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מאי טעמא שלא לשנות העירוב לבית אחר?	"1) הרמב&quot;ם ס&quot;ל משום הנאה, דהוא נהנה דא&quot;צ ליתן פת [וצ&quot;ל דהיה לו גירסא אחרת בגמ&#x27; (מחה&quot;ש) {ואפשר דמקורו מירושלמי וכדמשמע משעה&quot;צ (ס&quot;ק ט&quot;ז)}]&lt;br&gt;2) מגמ&#x27; משמע דהטעם משום חשד, ורש&quot;י פי&#x27; דחיישינן שמא יחשדו שמטלטלין בלי עירוב [ועי&quot;ז יבוא לידי מחלוקת (תוס&#x27; רי&quot;ד, שעה&quot;צ ס&quot;ק י&quot;ח)]&lt;br&gt;3) תוס&#x27; פי&#x27; החשד שיחשדו שהבעה&quot;ב גנב הפת&lt;br&gt;{ומכאן משמע דאלמלא טעמים אלו ליכא חזקה במצות ואחרים יכולים לחטוף את מצותו שהיה רגיל בו, וע&quot;ע בכה&quot;ח (ס&quot;ק ל&quot;ז - ל&quot;ט) ובשו&quot;ת רע&quot;א (סי&#x27; י&quot;ב)}."	סימן שסו סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם יש צורך לשנותו לבית אחר?	"כתב המג&quot;א (ס&quot;ק ז&#x27;) דאסור לשנותו אפי&#x27; אם יש קצת טעם [ואפי&#x27; אם השני נותן מעות לבני החצר (מג&quot;א ס&quot;ק ח&#x27;) או אפי&#x27; אם השני ת&quot;ח והראשון עם הארץ (מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;ו)], אבל אם יש טעמא רבא מותר לשנותו (מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;ה)"	סימן שסו סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם יכול לשנותו אם היה בביתו רק פעם אחת?	"האיסור לשנותו הוא דוקא אם היה רגיל להיות בביתו, וכן משמע ממתני&#x27; דתנן &quot;בית ישן&quot; (מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;ד, שעה&quot;צ ס&quot;ק י&quot;ד) {ולכאורה תלוי בב&#x27; וג&#x27; פעמים (עי&#x27; פמ&quot;ג סי&#x27; שס&quot;ח א&quot;א ס&quot;ק א&#x27;)}"	סימן שסו סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הדין אם מת או מכר הבית לאחר 1) לפי הרמב&quot;ם 2) לפי רש&quot;י 3) לפי תוס&#x27;?"	"1) משמע ממג&quot;א (ס&quot;ק ז&#x27;) דלפי הטעם של הרמב&quot;ם לא יזכה בו היורש והלוקח דדוקא לו זכו ליה הנאת הפת ולא לבא מכחו, וכן מבואר מירושלמי, והשעה&quot;צ (ס&quot;ק ט&quot;ז) מסיים וצ&quot;ע 2) פשוט דשייך החשד בכל אופן (גר&quot;ז, שעה&quot;צ ס&quot;ק ט&quot;ז, מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;ז) 3) מבואר מתוס&#x27; דשייך החשד במת דאיצטריך להו לפרש בשופרות דדרכן היו להניח השופרות בראש מתיבתא (שעה&quot;צ ס&quot;ק ט&quot;ז), אבל במכירה אע&quot;פ שהגר&quot;ז ס&quot;ל דשייך החשד לפי תוס&#x27; (שעה&quot;צ ס&quot;ק י&quot;ט) מ&quot;מ המ&quot;ב (ס&quot;ק כ&quot;ז) מצדד דלא שייך החשד דמעולם לא היה העירוב בידו [משא&quot;כ במת יש סברא דבן כרעא דאבוה], וכן מצינו בכנה&quot;ג (מובא במג&quot;א ס&quot;ק ז&#x27;) שחילק בין מת ומכר [והמג&quot;א כתב שהוא דוחק]"	סימן שסו סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם מתחילה התנו לשנות?	"הכנה&quot;ג ס&quot;ל דיכול לשנות (מג&quot;א ס&quot;ק ח&#x27;), אבל היד אהרן מפקפק בזה (באה&quot;ט ס&quot;ק ח&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;ו) {ויש לפרש דלפי הרמב&quot;ם פשוט דמהני התנאי מתחילה אבל לפי רש&quot;י ותוס&#x27; עדיין יש חשד אלא דס&quot;ל להכהנ&quot;ג דליכא חשד אם התנו מתחילה דהכל יודעים שהתנו מתחילה, ולכאורה המפקפקים חוששים שמא לא ידעו שהתנו מתחילה}"	סימן שסו סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם נוהגים לשלם מעות למי שהעירוב מונח ברשותו?	"כתב הכנה&quot;ג דפשוט דמותר אם רוצים להניח ברשות השני בחנם (וכן מבואר מערוה&quot;ש סע&#x27; ט&#x27;), ואפי&#x27; אם רוצים לשלם מעות לשני מותר דליכא חשד דהכל יודעים דלפעמים רוצים להנות אחרים (מג&quot;א ס&quot;ק ח&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;ז, שעה&quot;צ ס&quot;ק כ&quot;א) [והקשה הפמ&quot;ג (א&quot;א ס&quot;ק ח&#x27;) דלפי הרמב&quot;ם דהטעם משום הנאה עדיין יהא אסור]"	סימן שסו סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בדיעבד אם נתנוה בבית אחר?	"פשוט להכנה&quot;ג דאינו מחויב להוציאה משם, אבל מסתפק אם יכול להוציאה משם בע&quot;כ ומסיים וצ&quot;ע למעשה, והמג&quot;א (ס&quot;ק ח&#x27;) כתב &quot;וצ&quot;ע למעשה&quot; אפי&#x27; על דין הראשון, וביאר השעה&quot;צ (ס&quot;ק כ&quot;ב) דס&quot;ל ממ&quot;נ אם הורגל בבית שני אסור להוציאה משם ואם לא הורגל שם מחויב להוציאה משם משום חשד, ופשוט להערוה&quot;ש (סע&#x27; ט&#x27;) דאם הראשון מרעיש ומתרעם על זה מחזירין אותו לו"	סימן שסו סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם יכול לגבות העירוב ע&quot;י 1) קטן 2) גוי?	"1) כן דאינו עושה חלות אלא העירוב חל ממילא כשפת מונח בבית [לפי רש&quot;י זהו נפק&quot;מ בין מ&quot;ד דירה וקנין, לפי תוס&#x27; מהני אפי&#x27; למ&quot;ד קנין] 2) לא דחיישינן שמא יגנוב או יחליף טוב ברע (מג&quot;א ס&quot;ק ט&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;ח) {ולכאורה בקטן נמי נימא דאינו בר שמירה והוי כאבידה מדעת}"	סימן שסו סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	למה נוהגין להניח העירוב בבית הכנסת?	"כן הקשה המהרי&quot;ל [דהרי אסור לאכול בביהכ&quot;נ ואינו בית דירה (מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;ט)], ותי&#x27; הרמ&quot;א דהוא מפני שעירובין שלנו הם שתופי מבואות וא&quot;צ בית דירה {ואע&quot;פ שכתב הרמ&quot;א לעיל (סי&#x27; שס&quot;ג סע&#x27; כ&quot;ו) דאין לנו מבואות בזמן הזה היינו כלפי תיקון לחי וקורה דלזה צריך בתים וחצרות פתוחים לתוכו משא&quot;כ לגבי שתופי מבואות נחשב כמבוי אע&quot;פ שאין בתים וחצרות פתוחים לתוכו (ר&quot;י באק)} [והקשה הב&quot;ח הרי יש כאן גם בתים וא&quot;כ הוא עירוב חצרות, תי&#x27; הגר&quot;א (ס&quot;ק י&quot;ג) דמגו דמהני לשתופי מבואות ה&quot;ה דמהני לעירובי חצרות (ביה&quot;ל ד&quot;ה ונ&quot;ל), אמנם כתב החזו&quot;א (סי&#x27; צ&#x27; ס&quot;ק י&quot;ז) דהב&quot;ח קאי למ&quot;ד דאין סומכין על השיתוף במקום עירוב, והגר&quot;א קאי למאי דקיי&quot;ל דסומכין על השיתוף במקום עירוב], והערוה&quot;ש לקמן (סי&#x27; שפ&quot;ז סע&#x27; ז&#x27;) ס&quot;ל דבזה&quot;ז עושין רק עירובי חצרות ולא שיתופי מבואות ואפ&quot;ה מותר להניחו בביהכ&quot;נ דלא גרע מבית"	סימן שסו סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לטלטל מביהכ&quot;נ לחצר?	"כתב המג&quot;א (ס&quot;ק י&#x27;) דמותר לטלטל ממנו לחצר [אע&quot;פ שיש בתים אחרים הפתוחים לחצר] דכולו הוי כחצר אחד והכלים ששבתו בביהכ&quot;נ הוי כמו כלים ששבתו בחצר, והוסיף השבלי הלקט דאפי&#x27; אם הביהכ&quot;נ היה של יחיד והקדישה הוי הפקר וא&quot;צ עירוב (כן ביאר הערוה&quot;ש סע&#x27; י&#x27;), וכן פסק המ&quot;ב (ס&quot;ק ל&#x27;) דמותר לטלטל ממנו לחצר אפי&#x27; בלא עירובי חצרות, וביאר הבית מאיר דאינו נחשב כבית דירה מפני שאסור לאכול שם וכדמבואר לעיל (סי&#x27; קנ&quot;א), ועוד מפני שהוא מקום הילוך לרבים הוי כבית שער, ונפק&quot;מ יהיה בביהמ&quot;ד שלנו דיש היתר לאכול בתוכם אבל עדיין הם כמקום הילוך לרבים, והמ&quot;ב (ס&quot;ק כ&quot;ט) נקט טעם הראשון של הבית מאיר [וכל זה דלא כמהרי&quot;ל דס&quot;ל דאסר דביהכ&quot;נ הוי כבית דירה, והאבן העוזר ס&quot;ל כהמהרי&quot;ל, ע&quot;ש דס&quot;ל דצריך ליתן העירוב בדוקא בתוך הביהכ&quot;נ דאל&quot;ה אסור לטלטל בתוך הביהכ&quot;נ [אמנם, זהו דוקא בזמנם שהיו להם קנין במקומות בביהכ&quot;נ], ועי&#x27; בא&quot;א מבוטשאטש דג&quot;כ מאריך בזה]"	סימן שסו סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בביהכ&quot;נ שיש בה אורחים?	"המג&quot;א (ס&quot;ק י&#x27;) הביא מח&#x27; בזה אם צריכים עירוב {ולכאורה מבואר לקמן (ש&quot;ע סע&#x27; ח&#x27;) דאורחים אוסרים כשאין שם בעה&quot;ב קבוע, ואפשר דתלוי במח&#x27; בין הנשמת אדם ושעה&quot;צ (שם ס&quot;ק ל&quot;ה) אם מהני קבועים מחצר אחרת, ועי&#x27; בערוה&quot;ש (סע&#x27; י&#x27;)}"	סימן שסו סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם צריך ליתן כל העירוב 1) בכלי אחד 2) בבית אחד?	"♦ עיין תרשים בסוף הספר ♦<br><img src=""paste-91a643880c03ff7f50bbd409ead842e209d601a5.jpg"">"	סימן שסו סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם אחד מזכה לכולם?	"המ&quot;ב (ס&quot;ק ל&quot;א) נוטה להקל דיכול להיות בב&#x27; כלים, אבל מסיק דמסתימת הפוסקים משמע דאמרינן לא פלוג ולעולם צריך להיות בכלי אחד [וכן מבואר מב&quot;י דהביא מרבינו יונתן דהטעם דשני כלים פסול מפני שהוא מקפיד שלא יתחלף ככרו עם ככר חבירו, והב&quot;י כתב עליו דהטעם לאו דוקא אלא כל זמן שהוא בב&#x27; כלים פסול דלא פלוג רבנן במילתייהו], ופשוט דצריך להיות בבית אחד (מ&quot;ב ס&quot;ק ל&quot;ג) {ולכאורה קשה מאי שנא מסע&#x27; ז&#x27; לגבי הדין דפרוסה דאמרינן דמהני כשמזכה לכולם, ונראה לפרש דב&#x27; כלים בעצם הוא סתירה לעירוב משא&quot;כ פרוסה אינו בעצם אלא שיש בו חשש איבה אבל כשמזכה לכולם אינו שייך לאיבה כלל ולפיכך מותר}"	סימן שסו סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם צריך להניחו בכלי בדוקא?	"כתב הפמ&quot;ג (מש&quot;ז ס&quot;ק ד&#x27;) דכלי לאו דוקא אלא צריך להיות במקום אחד, וכן הביא הביה&quot;ל (ד&quot;ה בכלי) ראיה מירושלמי"	סימן שסו סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"האם מותר ליתן עירובו בב&#x27; בתי כנסיות?"	"החכם צבי (סי&#x27; קי&quot;ב) קרא תגר על המקילים לערב בב&#x27; מקומות וס&quot;ל דהוא איסור גמור שהרי הוא חולק עירובו בב&#x27; בתים, ואפי&#x27; אם מזכה לכל בני העיר לא מהני [ואסור אפי&#x27; לתלות פת לנוי שמא יטעו], והמקור ברוך קטן (מהר&quot;ם וייזיל, סי&#x27; ז&#x27;) מקיל מפני שיש זכות לכל בני העיר בכל עירוב ועירוב [והא דטוען החכ&quot;צ דהו&quot;ל למצא חידוש זה בש&quot;ס, השיב המקור ברוך דמרוב פשיטותא אינו מוזכר בש&quot;ס], אבל הכריע השע&quot;ת (ס&quot;ק י.) כהחכם צבי, ומסיים שיש לתלות העירוב בביהכ&quot;נ הגדולה והיותר חשובה ועיקרת שבעיר {ונראה דנקט בדוקא היותר חשובה כדי שלא יהא איבה בין הבתי כנסיות למה אינו מונח בבית הכנסת שלנו}, וכן פסק המ&quot;ב (ס&quot;ק ל&quot;ג), אכן החזו&quot;א (סי&#x27; צ&#x27; ס&quot;ק כ&quot;ח) מקיל כהמקור ברוך קטן כיון שיש זכות לכל בני העיר בכל עירוב בפנ&quot;ע, ועוד הרי קיי&quot;ל (לקמן סי&#x27; שע&quot;ב סע&#x27; ו&#x27;) דבית אחד מערב לשתי חצרות, וכן נקט המנח&quot;י (ח&quot;ו סי&#x27; ל&quot;ח אות ב&#x27;), [והבית שלמה (יו&quot;ד ח&quot;ב סי&#x27; קמ&quot;א) והאשל אברהם (מבוטשאטש) כתבו דאפי&#x27; החכ&quot;צ מודה היכא דיש זכות לכל בני העיר בכל עירוב בפנ&quot;ע {ואינו משמע כן מהחכ&quot;צ דכתב דאפי&#x27; אם יש זכות לכל בני החצר בכל עירוב ועירוב אסור משום לא פלוג}], ויש מביאין ראיה מט&quot;ז לקמן (סי&#x27; שס&quot;ח ס&quot;ק ד&#x27;) דכתב דעל צד היותר טוב יש לכל אדם לעשות עירוב מעצמו {וי&quot;ל דבזה כו&quot;ע מודו דיכול לעשות עירוב על תנאי אם נתקלקל העירוב הגדול וכל הנדון הנ&quot;ל הוא כשעושה ב&#x27; עירובין ממש ולא על תנאי (וכ&quot;כ הערוה&quot;ש סי&#x27; שפ&quot;ז סע&#x27; ז&#x27;), וכן מבואר מביה&quot;ל בסמוך (סע&#x27; י&quot;ד) והמ&quot;ב לקמן (ס&quot;ס שס&quot;ח) דכתבו עצה זו שכל אחד יערב מעצמו ולא יסמכו על עירובי חצרות של העיר, ועי&#x27; מש&quot;כ לקמן (ס&quot;ס שס&quot;ח) דיתכן דהמ&quot;ב לא ראה החכ&quot;צ בפנים ובאמת ס&quot;ל כהמקור ברוך, וכן מצינו כמה אחרונים דס&quot;ל כהמקור ברוך, הלא המה הבית מאיר, מהר&quot;ם שיק סי&#x27; קע&quot;ו - קע&quot;ט, אלף לך שלמה סי&#x27; קפ&quot;ד, משנת שכר שכיר סי&#x27; מ&quot;ג, חזו&quot;א שם. ועי&#x27; בית יצחק חיו&quot;ד קונטרס אחרון סי&#x27; ז&#x27;, דברי מלכיאל ח&quot;ג סי&#x27; ט&#x27;, חזון נחום סי&#x27; מ&quot;ב, בצל החכמה ח&quot;א סי&#x27; י&quot;א (הל&#x27; עירובין מר&#x27; גראוס פי&quot;ט הע&#x27; נ&quot;ד)}"	סימן שסו סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם יכול להקפיד שחבירו לא יאכל עירובו?	"רב חנינא (עירובין מ&quot;ט ע&quot;א) ס&quot;ל דיכול להקפיד, אבל השו&quot;ע פסק כרב יהודה אמר שמואל דאינו יכול להקפיד דעל כן נקרא עירוב שיהיו מעורבין ומרוצין בו ולא ימחה אחד בחבירו [ומה שכתב הרמב&quot;ם דלא מהני אפי&#x27; אם מקפיד מערב שבת היינו דוקא כשהוא מקפיד על המאכל של השיתוף ועירוב (ב&quot;י)], והרא&quot;ש הביא ראיה מגמ&#x27; לקמן (ס&quot;ח ע&quot;א) דאינו יכול להקפיד, אכן הראב&quot;ד ביאר שהגמ&#x27; מיירי כשמזכה ע&quot;י אחר ובזה כו&quot;ע מודו דאינו יכול להקפיד וכמ&quot;ש בסמוך, ומשמע דהוא ס&quot;ל כרב חנינא דיכול להקפיד (ב&quot;י, שעה&quot;צ ס&quot;ק ל&quot;ג)"	סימן שסו סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם אחד מזכה לכולם?	"מבואר מגמ&#x27; (עירובין ס&quot;ח ע&quot;א) דאינו יכול להקפיד, ותוס&#x27; והרא&quot;ש הביאו ראיה מכאן דקיי&quot;ל כשמואל דאינו יכול להקפיד על עירובו, אבל הראב&quot;ד (ומגיד משנה ורשב&quot;א) ס&quot;ל דדוקא היכא דמזכה העירוב לכולם אמרינן דאינו יכול להקפיד דאיגלאי מילתא למפרע דאין הזיכוי זיכוי גמור (ב&quot;י, מ&quot;ב ס&quot;ק ל&quot;ה, שעה&quot;צ ס&quot;ק ל&quot;ג)"	סימן שסו סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם אפשר לערב בדבר שתיקן לצורך השבת?	לא דהרי הוא מקפיד עליו [ולפי הראב&quot;ד ודעימיה מותר], אבל אם הוא בפירוש אינו מקפיד מסתברא דמותר לערב בה (מ&quot;ב ס&quot;ק ל&quot;ו)	סימן שסו סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בדיעבד אם ביקש ממנו העירוב והוא מקפיד שלא ליתנו לו?	אם בא מערב שבת או בין השמשות בזמן חלות העירוב הוי פסול, אבל אם בא בשבת כבר חל העירוב בין השמשות וכשר (ביה&quot;ל ד&quot;ה ואם) {ונראה דזהו דוקא אם רק הקפיד בשבת אבל אם יודע כל הזמן שהוא מקפיד רק שלא בא אדם לבקשו ממנו עד יום השבת בודאי פסול}	סימן שסו סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מערבין בפרוסה 1) לכתחילה 2) בדיעבד?	"1) צריך לערב בשלימה משום איבה דאתי לידי מחלוקת מי נתן השלימה ומי נתן הפרוסה [ואפי&#x27; אם עירבו כולם בפרוסות אינו עירוב דחיישינן שמא יחזור הדבר לקלקולו (ב&quot;י, מג&quot;א ס&quot;ק י&quot;א, מ&quot;ב ס&quot;ק ל&quot;ז), ואם עירבו כולם בשלימים מהני אפי&#x27; אם אחד גדול ואחד קטן (מ&quot;ב ס&quot;ק מ&quot;א), ואפי&#x27; אם אחד פת חטין ואחד פת שעורין (תוספת שבת ס&quot;ק י&quot;ז)] 2) מפמ&quot;ג (מש&quot;ז ס&quot;ק ה&#x27;) משמע דלא מהני אפי&#x27; בדיעבד"	סימן שסו סעיף ו-ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם עירב בשלימה ולאחר כמה שבתות נעשה פרוסה?	"מבואר ממ&quot;ב לקמן (סי&#x27; שס&quot;ח ס&quot;ק י&quot;ז) דמהני, ומ&quot;מ יש מחמירים להניח שם ככר שלם אם יש שהות"	סימן שסו סעיף ו-ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם אחד עירב לכולם?	"לא שייך התקנה דאיבה כלל ומותר אפי&#x27; בפרוסה (שו&quot;ע סע&#x27; ז&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק מ&quot;ו) [דלא כא&quot;ר (ס&quot;ק ט&quot;ז) בשם שיירי כנסת הגדולה דס&quot;ל דבעי שלימה (פמ&quot;ג מש&quot;ז ס&quot;ק ו&#x27;)]"	סימן שסו סעיף ו-ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם עושה שתופי מבואות ועירובי חצרות בבת אחת?	"לגבי שתופי מבואות מבואר מהרמב&quot;ם דכי היכי דיכול להשתתף בכל מיני אוכלים ומשקין כך יכול להשתתף בפרוסה [ויש ראשונים דסברי דאם משתתף בפת צריך שלימה בדוקא], ומצדד הביה&quot;ל (ד&quot;ה אין) דלפי מש&quot;כ הרמ&quot;א לעיל (סע&#x27; ג&#x27;) דמניחין העירוב בביהכ&quot;נ מפני שהוא שתופי מבואות, והביה&quot;ל (שם) הביא מגר&quot;א דמגו דמהני לשתופי מבואות מהני נמי לעירובי חצרות, ה&quot;נ מסתבר דמהני פרוסה, אלא שק&quot;ק למה אינו מוזכר ברמ&quot;א קולא זו, ומסיים דאפשר דס&quot;ל להרמ&quot;א כשאר ראשונים דס&quot;ל דאם משתתף בפת צריכה שלימה {א&quot;נ סמך על מה שכתב לעיל דבזה&quot;ז עושין שתופי מבואות}, וכן נקט הערוה&quot;ש לקמן (סי&#x27; שפ&quot;ו סע&#x27; ט&#x27;) דמהני פרוסה"	סימן שסו סעיף ו-ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כמה יכול להיות חסר ועדיין יהא נחשב כשלימה?	"איתא בגמ&#x27; (עירובין פ&quot;א ע&quot;א) דאם נטל כדי חלת נחתום ממנו (אחד ממ&quot;ח) עדיין נקרא שלימה, ותוס&#x27; פירשו דדוקא אם היה טבולה לחלה אבל אם חסר סתם נחשב כפרוסה ואיכא איבה [והא דקתני &quot;כדי&quot; היינו לאשמועינן דאפי&#x27; אם טבולה לחלה אינו יכול להיות חסר יותר מאחד ממ&quot;ח], אכן השו&quot;ע פסק כהרא&quot;ש שחולק על תוס&#x27; וס&quot;ל דכל זמן שחסר רק אחד ממ&quot;ח נחשב כשלימה אפי&#x27; אם אינו טבולה לחלה שהשכנים תולים דלשם חלה ניטלה וליכא איבה [ואפי&#x27; בזה&quot;ז שמפרישין משהו מ&quot;מ מהני באחד ממ&quot;ח משום לא פלוג (חזו&quot;א סי&#x27; ק&quot;א ס&quot;ק ב&#x27;)] (ב&quot;י, מג&quot;א ס&quot;ק י&quot;ב, מ&quot;ב ס&quot;ק ל&quot;ח) [והקשה הפרישה (ס&quot;ק ד&#x27;) למה אינו מותר כשיעור בעה&quot;ב דהוא אחד מכ&quot;ד, ותי&#x27; דלפי הרא&quot;ש י&quot;ל כיון שהוא שיעור גדול מקפידין ולא יתלו שנטלו בשביל חלה, ולפי תוס&#x27; י&quot;ל דלא מהני אפי&#x27; כשהיא טבולה לחלה כיון שמקצתם קונים מנחתומים השוו מדותיהם כדי שלא יבואו לידי איבה וקפידה]"	סימן שסו סעיף ו-ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם יש עצה אם נפרסה הככר?	"איתא בגמ&#x27; (עירובין פ&quot;א ע&quot;א) דיכול לחברה בקיסם אם אינו ניכר שנפרסה [ולא יבא לידי מחלוקת (מ&quot;ב ס&quot;ק מ&#x27;)], ודייק המ&quot;ב (ס&quot;ק ל&quot;ט) מלשון המחבר דהיינו דוקא אם רק נפרס מעט מן הככר, וכ&quot;כ תשובת חת&quot;ס (או&quot;ח סי&#x27; מ&quot;ו) דמדויק נמי בר&quot;ח דקאי על הציור דנטלה יותר מאחד ממ&quot;ח, אכן הביא מרוקח דיכול לחבר אפי&#x27; ב&#x27; חצאין, ומסיים החת&quot;ס דהבו דלא הוסיף עלה לדבק פרוסות הרבה דדמי להא דאמרינן בשבת (צ&quot;ו ע&quot;א) אין אומרים הבא גיסטרא לגיסטרא [ובמהדורה מכון המאור הדפיסו תשובת השואל שהשיב לתשובת חת&quot;ס דהו&quot;ל להגמ&#x27; לתרץ דהכל בלא ידיע תיפרה והא דתנן דאין מערבין היינו שנפרס ב&#x27; חצאין או לחתיכות הרבה, אלא פשוט דאין חילוק ביניהם והמחבר נקט לשון הזה משום דרוב פעמים נפרס הככר על דרך זה, וכן משמע מרש&quot;י שם דכתב תפרה הפרוסות, משמע אפי&#x27; פרוסות הרבה]"	סימן שסו סעיף ו-ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה היה המנהג בזמן הראב&quot;ד?	"הרמ&quot;א הביא שנהגו שכל אחד ואחד נתן קמח ועשו חלה שלימה [אבל לא פרוסה דכיון שכל אחד נותן משלו הוי בכלל התקנה דאין מערבין בפרוסה, ואינו דומה למזכה לכולם דיכול להיות פרוסה (ביה&quot;ל ד&quot;ה ועושין)] אחת כשיעור [וקמ&quot;ל דבעי שיעור אע&quot;פ שמצטרפין יחד להביא פת שלימה (מ&quot;ב ס&quot;ק מ&quot;ג)] [אבל מודה דמהני מה שכל אחד ואחד נותן חלה שלימה מעצמו (מ&quot;ב ס&quot;ק מ&quot;א)], והוסיף המ&quot;ב (ס&quot;ק מ&quot;ב) דה&quot;ה דמהני אם כל אחד ואחד נותן מעות בעבור הקמח [ואפי&#x27; אם יש בעה&quot;ב שאינו רוצה ליתן מ&quot;מ מהני דכל אחד נותן בשביל כולם]"	סימן שסו סעיף ו-ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם נשאר קמח שלא היה נאפה בתוך החלה של העירוב?	"אפ&quot;ה הוא בכלל העירוב דכל הנותן קמח אדעתא דכולם נתנו [יש סוברים (ט&quot;ז בסי&#x27; שצ&quot;ה, נחלת צבי, וא&quot;ר) דמסתמא דעתו לזכות לכולם ע&quot;י אחר וא&quot;צ לזכות בשבילם בפירוש, אבל נכון לחוש להאחרונים (לבוש בסי&#x27; שצ&quot;ה, נהר שלום, גר&quot;א ס&quot;ק י&quot;ח) דס&quot;ל דצריך לזכות לכולם ע&quot;י אחר בפירוש, וכל זה דלא כהמג&quot;א (ס&quot;ק י&quot;ג) דכתב דהרמ&quot;א ס&quot;ל דא&quot;צ זכייה כלל (שעה&quot;צ ס&quot;ק ל&quot;ו), ובדיעבד יכול לסמוך על הט&quot;ז ודעימיה דסמתמא זיכה לכולם (מ&quot;ב ס&quot;ק מ&quot;ה) {ומשמע דאינו יכול לסמוך על המג&quot;א אפי&#x27; בדיעבד}], וכ&quot;ש אם השמש נותן קמח שלו בשביל כולם צריך לזכות ע&quot;י אחר (מ&quot;ב ס&quot;ק מ&quot;ה)"	סימן שסו סעיף ו-ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הדין ביו&quot;ט שחל ביום ה&#x27; וביום ו&#x27; ושכח לעשות העירוב קודם יו&quot;ט?"	"יעשה העירוב ביום ה&#x27; וביום ו&#x27; בתנאי (מ&quot;ב ס&quot;ק מ&quot;ה, שעה&quot;צ ס&quot;ק ל&quot;ח)"	סימן שסו סעיף ו-ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	למה נוהגין לערב במצה?	"כתב הדרכ&quot;מ (ס&quot;ק א&#x27;) בשם הכל בו דנוהגין לערב ערב פסח במצה מפני שמצה אינה מתעפשת כמו חמץ, ועוד כתב הדרכ&quot;מ כדי שלא יצטרכו לבערו ערב פסח, וכתב הערוה&quot;ש (סע&#x27; י&quot;ז) דאצלינו המצה עומדת בתיבה קטנה סגורה עם חלון של זכוכית ותולין אותה בביהכ&quot;נ שהכל רואים אותה שישגיחו שלא תתעפש ושלא יהיו בה נמלים, ועי&#x27; מש&quot;כ לקמן ס&quot;ס שס&quot;ח"	סימן שסו סעיף ו-ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	באיזה מין פת מותר לערב בו?	"מותר לערב בפת אורז ועדשים [וה&quot;ה פת טאטארק&quot;י (כוסמת) ופת טערקעס&quot;י ווי&quot;ץ (תירס) (פמ&quot;ג מש&quot;ז ס&quot;ק ו&#x27;, ביה&quot;ל ד&quot;ה בפת) [אמנם, חידש החזו&quot;א (סי&#x27; ק&quot;א ס&quot;ק ב&#x27;) דאין בהם הקולה דכשרים כשחסרים אחד ממ&quot;ח דאינם בני הפרשת חלה {ויש לעיין בזה}], אבל לא בפת דוחן [דאינו מאכל לרוב בני אדם (תוספת שבת ס&quot;ק כ&quot;ד, מ&quot;ב ס&quot;ק מ&quot;ז) א&quot;נ משום דלא מקרי פת (גר&quot;ז סע&#x27; י&quot;א)]"	סימן שסו סעיף ח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בפת אסורה?	"אם אסורה לכולם אינו יכול לערב בו, אבל אם מותרת למקצתם כגון תרומה לכהן וכדומה מותר לערב בו (ערוה&quot;ש סע&#x27; י&quot;ד - ט&quot;ו), ועי&#x27; לקמן (סי&#x27; שפ&quot;ו סע&#x27; ח&#x27;)"	סימן שסו סעיף ח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם אפשר לערב בפת הבאה בכיסנין?	"הערוה&quot;ש (סע&#x27; ט&quot;ו) הביא ראיה מדרכ&quot;מ (ס&quot;ק א&#x27;) דהביא רבינו ירוחם דאפשר לערב בלחמניות, ש&quot;מ דמותר לערב בפת הבאה בכיסנין {ולענ&quot;ד אינו ראיה דמבואר לעיל (סי&#x27; קס&quot;ח סע&#x27; ח&#x27;) דיש הרבה מיני לחמניות, דאם יש לה בלילה עבה הוי המוציא ממש, ואם היא בלילה רכה הוי מזונות רק אם אינו קובע סעודתו עליו, ורק אם היא רכה וקלושה הוי מזונות בכל אופן, אלא נראה להביא ראיה מפת אורז וקטניות דא&quot;צ המוציא ממש, אולם יש לחלק דהתם הם דברים שדרכן לקבוע סעודה עליו משא&quot;כ פת הבאה בכיסנין, וצ&quot;ע}"	סימן שסו סעיף ח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כיצד יכול לערב בשביל כל בני העיר?	"יכול ליתן פת לאחר [אבל הוא עצמו אינו יכול לזכות להם] ע&quot;מ לזכות בשביל כולם [אפי&#x27; שלא בפניהם (מ&quot;ב ס&quot;ק מ&quot;ח) דזכין לאדם שלא בפניו (מ&quot;ב ס&quot;ק נ&#x27;)], והוסיף הערוה&quot;ש (סע&#x27; י&quot;ח) דיכול לזכות להם ע&quot;י קנין סודר או קנין אגב"	סימן שסו סעיף ט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כמה צריך להגביה העירוב כשמזכה לאחרים?	"איתא בחו&quot;מ (סי&#x27; קצ&quot;ח סע&#x27; ח&#x27;) דיש מח&#x27; ראשונים אם צריך להגביה חפץ טפח או ג&#x27; טפחים, אבל בעירוב הקילו דא&quot;צ להגביה הפת יותר מטפח (תוס&#x27; ע&quot;ט ע&quot;ב, מ&quot;ב ס&quot;ק נ&quot;א) [וה&quot;ה דמהני הגבהה ע&quot;י כחו כגון שהסיט הדף עד שנתרומם טפח (ערוה&quot;ש סע&#x27; י&quot;ח), וכן מבואר בחו&quot;מ (סי&#x27; רס&quot;ט סע&#x27; ה&#x27;)]. אכן, זהו דוקא לפי רוב ראשונים אבל הרמב&quot;ם ס&quot;ל דהדין להגביה טפח אינו מיירי בזכייה אלא המקום שמניחים שם העירוב יהא מוגבה טפח משאר כלים כדי שיהא ניכר ומובדל [בין בחצר בין בבית (ב&quot;י)], ולפי&quot;ז ה&quot;נ שייך המח&#x27; הראשונים אם צריך להגביה העירוב טפח או ג&#x27; טפחים, אמנם למעשה הכריע הביה&quot;ל (ד&quot;ה צריך) דיכול להקל בשיעור טפח דאזלינן לקולא בעירובין "	סימן שסו סעיף ט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם הניחו העירוב בידו?	"אם הוא כולו בידו א&quot;צ להגביהו כלל דקונה מטעם אויר ידו (תוס&#x27; כתובות ל&quot;א ע&quot;א, נתה&quot;מ סי&#x27; קצ&quot;ח סע&#x27; ב&#x27;), ואם הוא בולט מידו צריך להגביהו, וחידש הט&quot;ז (ס&quot;ק ו&#x27;) דצריך להגביה ידו אפי&#x27; אם ידו כבר תלויה באויר (מ&quot;ב ס&quot;ק נ&quot;א, ביה&quot;ל ד&quot;ה צריך) {אבל ביאר ר&quot;י באק דבזה פשוט דסגי בטפח אחד דכל הסברא להצריך ג&#x27; טפחים הוא להוציא מידי לבוד וכאן לא שייך לבוד}"	סימן שסו סעיף ט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם צריך להניח העירוב במקום מובדל?	"הרמב&quot;ם (וגאונים) ס&quot;ל דזהו כוונת הגמ&#x27; דצריך להגביה טפח, וכתב העולת שבת דטוב לכתחילה לחוש לדבריהם (ביה&quot;ל ד&quot;ה צריך)"	סימן שסו סעיף ט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם צריך לזכות לכל מי שניתוסף לאחר זמן?	"הוא עצה טובה כדי שלא יאסרו עליהם כשבאים לאחר זמן, וחידש הריטב&quot;א דאפי&#x27; אם אינו מכוין בפירוש מ&quot;מ זוכה בשבילם משום לב הציבור [לשון המחבר &quot;בית דין&quot;] מתנה עליהם, ומבואר מהריטב&quot;א דהיינו דוקא מפני שנוהגין לערב בשביל כל השנה להכי אמרינן דמסתמא דעתו על כל מי שניתוסף בתוך השנה (מ&quot;ב ס&quot;ק נ&quot;ג) [וכפשוטו משמע דליכא חולק על הריטב&quot;א, אבל מבואר בפמ&quot;ג לקמן (מובא במ&quot;ב לקמן סי&#x27; ש&quot;ע ס&quot;ק נ&quot;ה, שעה&quot;צ שם ס&quot;ק ל&quot;א) דהדעה קמייתא חולק עליו]"	סימן שסו סעיף ט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הדין אם נתמעטה משיעור ב&#x27; סעודות באמצע השנה?"	"הריטב&quot;א מסתפק אם מהני לאלו שניתוספו אח&quot;כ דאפשר דהניתוספין זוכין בעירוב רק כשניתוספו לעיר ולא משעת עשיית העירוב [וכ&quot;כ הגר&quot;ז דכל שאינו דר בחצר אינו זוכה בעירוב], ופסק המחבר לחומרא דאם נתמעט העירוב צריך להוסיף בשביל הניתוספין בעיר (מ&quot;ב ס&quot;ק נ&quot;ד, שעה&quot;צ ס&quot;ק מ&quot;ד), וזהו דלא כהט&quot;ז לקמן (ס&quot;ס שס&quot;ח) דס&quot;ל דכולם זוכים מתחילת עשיית העירוב אפי&#x27; אם נתמעט העירוב אח&quot;כ {ולפי הט&quot;ז אם תוך השנה ניתוספו כפליים דיורים ממה שהיו מתחילת השנה צריך ליזהר מתחילת השנה שיהיה פת לד&#x27; סעודות וכדומה לפי חשבון כדי שיהא בתחילת השנה שיעור ב&#x27; סעודות לכל הדיורין מאז}, ומצדד הנתיבות שבת (פל&quot;א הע&#x27; מ&quot;ג) דאפי&#x27; אם נתמעט העירוב מ&quot;מ אם נשתייר כגרוגרות לכל תושב חדש ועוד משהו לשאר העיר מהני, ועוד כתב דלאחר שבת ראשונה התושב חדש נעשה כתושב ישן ודי לו נמי במשהו, ונמצאת דאפי&#x27; אם נתמעט העירוב עדיין יהא כשר אם נשאר כשיעור גרוגרות לכל התושבים חדשים הבאים בשבוע אחד [ועוד משהו], אמנם נראה לר&quot;י באק דבתחילת השנה מזכה לכל בני העיר חלק בב&#x27; סעודות וגם מזכה לכל הניתוספים עוד משהו, ובאופן זה לעולם צריך לשמור שלא יתמעטה משיעור ב&#x27; סעודות דאם נתמעטה לא יהיה ב&#x27; סעודות לניתוספין בשבת ראשונה [ודלא כנת&quot;ש], ולפי&quot;ז יש מעלה דאם ניתוספו כפליים א&quot;צ שיעור ד&#x27; סעודות אלא לעולם סגי בב&#x27; ומשהו [וקצת דוחק דסתימת הפוסקים משמע דסגי בב&#x27; סעודות מצומצמות], ודו&quot;ק, ולענ&quot;ד יכול לעשות כאיזה עצה שירצה, או שיקנה להם מתחילת השנה רק משהו אבל אז צריך לשמור על השיעור ב&#x27; סעודות או יכול להקנות להם חלק שוה בכל העירוב ואז א&quot;צ לשמור על השיעור ב&#x27; סעודות וכמ&quot;ש הנת&quot;ש אבל מצד שני צריך ליזהר שבתחילת השנה יהיה כד&#x27; סעודות אם ניתופסו כפליים."	סימן שסו סעיף ט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין 1) בקטן שהגדיל 2) בעובר שנולד (וירש דירת אביו) 3) בגוי שנתגייר?	"1) עי&#x27; פמ&quot;ג (לקמן סי&#x27; ש&quot;ע מש&quot;ז ס&quot;ק י&#x27;) דמסתפק בדבר, אבל פשוט להערוה&quot;ש (סע&#x27; י&quot;ט) דמהני דזוכין לקטן [וזהו דוקא אם מת אביו אבל כל זמן שאביו קיים א&quot;צ לזה דהרי נטפל לאביו (שו&quot;ת רשב&quot;א ח&quot;ז סי&#x27; צ&quot;ה)] 2) כתב השע&quot;ת (ס&quot;ק י&quot;ב.) דאינו יכול לזכות לעובר ואוסר [ותמה הנתיבות שבת (פל&quot;א הע&#x27; צ&quot;ו) הרי התינוק סומך על שלחן אמו או אחר, ותי&#x27; ר&#x27; גראוס (פי&quot;ד הע&#x27; מ&quot;ד) כגון שסומך על אורח], אבל כל זמן שהוא עדיין עובר אע&quot;פ שזוכה בירושה הבא ממילא מ&quot;מ אינו בעולם והוי כדירה בלא בעלים, ובשו&quot;ת גינת ורדים (כלל ג&#x27; סי&#x27; כ&quot;ב, עמ&#x27; ע&quot;א) חידש דעשו חכמים את מי שאינו זוכה כזוכה לגבי עובר, וכעין זה כתב דע&quot;ת למהרש&quot;ם דאמרינן לב ב&quot;ד מתנה עליהם אם היה עובר בשעת הזכייה דאמרינן דדעת האב לזכות לבנו 3) כתב הערוה&quot;ש (שם) דאינו יכול לזכות להם, אבל מציין לתוס&#x27; כתובות (נ&quot;ח ע&quot;ב) דאפשר דיכול לזכות להם כיון שגופן בעולם {וצ&quot;ב דתוס&#x27; שם קאי בשיטת ר&quot;מ דס&quot;ל דאדם מקנה דבר שלא בא לעולם ואנן קיי&quot;ל כרבנן}, ולפי הגינת ורדים (שם) יתכן דה&quot;נ עשו שאינו זוכה כזוכה, אבל לא שייך כאן לב ב&quot;ד מתנה עליהם, ושמעתי עצה מר&quot;א קרופניק שליט&quot;א ע&quot;פ ש&quot;ך (חו&quot;מ סי&#x27; רמ&quot;ג ס&quot;ק ה&#x27;) דאפשר לזכות לגוי ע&quot;י גוי, וא&quot;כ יכול לזכות לו מתחילת השנה לכל הגוים שיתגיירו באמצע השנה, אכן ממ&quot;ב לקמן (סי&#x27; תמ&quot;ח ס&quot;ק י&quot;ד, וביה&quot;ל שם ד&quot;ה ובלבד) משמע דלא קיי&quot;ל כהש&quot;ך."	סימן שסו סעיף ט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם יכול לזכות ע&quot;י בניו?	"♦ עיין תרשים בסוף הספר ♦<br><img src=""paste-047c3ebae2fa81945c935af1decdd12446f11e3b.jpg"">"	סימן שסו סעיף י		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בבתו?	"לכו&quot;ע אינו יכול לזכות על ידה כשהיא קטנה או נערה אפי&#x27; אם אינה סמוכה על שלחן אביה [דהאב זוכה במציאתה בכל אופן, והא דהטור התיר בבתו קטנה כשאינה סמוכה על שלחן אביה, תי&#x27; הבית מאיר ע&quot;פ הב&quot;ח ופרישה בחו&quot;מ (סי&#x27; ר&quot;ע) דמיירי כשנשאת ונתגרשה], אבל כשהיא בגרה לפי הרמב&quot;ם יכול לזכות על ידה אפי&#x27; אם היא סמוכה על שלחנו ולפי הרא&quot;ש אינו יכול לזכות על ידה אלא אם היא אינה סמוכה על שלחנו "	סימן שסו סעיף י		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בעבדו ושפחתו 1) כנעני 2) עברי?	"1) הוו כידו ואינו יכול לזכות על ידם 2) אינם כידו ויכול לזכות על ידם [ואע&quot;פ שהיא קטנה ובעלמא אין קטן זוכה לאחרים מ&quot;מ הקילו בעירוב שיכול לזכות ע&quot;י קטן (גמ&#x27; גיטין ס&quot;ד ע&quot;ב, ב&quot;י, מג&quot;א ס&quot;ק ט&quot;ז, מ&quot;ב ס&quot;ק נ&quot;ח), ומ&quot;מ בבנו קטן גרע טפי דידן כידו ממש (מ&quot;ב שם)] {ומבואר בב&quot;י בשם הכל בו דה&quot;ה בעירובי תבשילין, אבל יש להסתפק אם זהו דוקא בדיני עירוב או ה&quot;ה בשאר דיני דרבנן}, וכ&quot;ש שיכול לזכות ע&quot;י גדול הסומך על שלחנו כגון מלמד או סופר (טור, ביה&quot;ל ד&quot;ה וע&quot;י)"	סימן שסו סעיף י		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו השיעור קטן דיכול לזכות בו?	"מירושלמי (עירובין פ&quot;ז ה&quot;ו) מבואר דהוא שיעור פעוטות, ומעוררים במ&quot;ב דרשו דמגמ&#x27; גיטין (ס&quot;ד ע&quot;ב) משמע דהוא שיעור צרור וזורקו אגוז ונוטלו {ולענ&quot;ד מבואר מגמ&#x27; שם דהשיעור חפץ ומחזירו לאחר שעה דזהו השיעור לרב יהודה דזוכה לאחרים ואיתא בגמ&#x27; דרב חסדא מודה לרב יהודה בעירובין דלית ליה עיקר מן התורה}"	סימן שסו סעיף י		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין באשתו?	לכו&quot;ע יכול לזכות ע&quot;י אשתו אם אינו מעלה לה מזונות, אבל אם מעלה לה מזונות [או אמר לה צאי מעשה ידך במזונות ומסתפקת במעשה ידיה (מ&quot;ב ס&quot;ק ס&quot;ה)] לפי הרמב&quot;ם יכול לזכות על ידה [דהרי יש לה יד לקבל מתנה ע&quot;מ שאין לבעלה רשות בה ה&quot;ה שיכולה לזכות לאחרים] אבל לפי הרא&quot;ש אינו יכול לזכות על ידה [דהרי בעלה זוכה במציאתה, וצריך לחלק דאע&quot;פ שיכולה לזכות במתנה שאין לבעלה רשות בה מ&quot;מ אינה יכול לזכות לאחרים (רע&quot;א)]	סימן שסו סעיף י		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם יש נפק&quot;מ אם יש לה בית בחצר 1) לגבי אשתו 2) לגבי בנים קטנים?	"1) איתא בנדרים (פ&quot;ח ע&quot;ב) דיכול לזכות ע&quot;י אשתו דוקא אם יש לה בית בחצר דמגו דזכיא לנפשיה זכיא נמי לחבריה, אכן כתב הב&quot;י דלא קיי&quot;ל כאוקמתא זה, וביאר דלפי הרא&quot;ש דס&quot;ל דתלוי אם הוא זוכה במציאתה הכל תלוי אם נותן לה מזונות [או מעות למזונות או אמר לה צאי מעשה ידיך במזונותיך] והגמ&#x27; בנדרים קאי כר&#x27; יהודה בין בבא דס&quot;ל דנשים אוסר אפי&#x27; כשעירוב בא אצלן כשהיא מקבלת פרס מבעלה וממילא מהני מגו כשיש לה בית בחצר אבל אנן מקילין כר&#x27; יהודה בן בתירא דמתיר בנשים כשעירוב בא אצלן כשהם מקבלת פרס (שו&quot;ע לקמן סי&#x27; ש&quot;ע סע&#x27; ו&#x27;) ממילא לא מהני כשיש לה בית בחצר דהרי ליכא מגו דזכיא לנפשיה [וכן בעבדים כנענים לא מהני בית בחצר דקיי&quot;ל כר&#x27; יהודה בן בבא לקולא דמתיר בעבדים וא&quot;כ אינם צריכים לזכות לנפשייהו] [והקשה השעה&quot;צ (ס&quot;ק נ&quot;ב) הרי הא דאזלינן לקולא הוא רק מטעם ספק בעירובין להקל, א&quot;כ נימא להיפך דאזלינן כר&#x27; יהודה בן בבא דאשה אוסר וממילא מהני אם יש לה בית בחצר דמצי למימר מגו {וצ&quot;ל דכיון דבעיקר הוי קולא לסבור כר&#x27; יהודה בן בתירה, נקטינן כוותיה לגמרי אע&quot;פ שיוצא לידי חומרא}], ועוד ממשיך הב&quot;י דזהו לפי הרא&quot;ש אבל לפי הרמב&quot;ם דס&quot;ל דלעולם מצי לזכות ע&quot;י אשתו אע&quot;פ שהיא מקבלת פרס ממנו, צריך לומר כמ&quot;ש הר&quot;ן בביצה דהגמ&#x27; בנדרים דאוקמיה כשיש לה בית בחצר קאי כשיטת ר&quot;מ דס&quot;ל אין קנין לאשה בלא בעלה אבל אנן קיי&quot;ל כרבנן דיש קנין לאשה בלא בעלה וממילא יכול לזכות על ידי אשתו אפי&#x27; כשאין לה בית בחצר. 2) הדרכ&quot;מ (ס&quot;ק ג&#x27;) הביא מאו&quot;ז דהיה מסתפק בזה [ועל כרחך מיירי כשאינם אוכלים על שלחן אביהם דמבואר לקמן (סי&#x27; ש&quot;ע סע&#x27; ה&#x27;) דבנים שאוכלים על שלחן אביהם פטורים מעירוב (מ&quot;ב דרשו)]"	סימן שסו סעיף י		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם יש עצה לזכות ע&quot;י אשתו לכו&quot;ע?	{נראה דיכול ליתן לה הפת ע&quot;מ שאין לו רשות בה, ואח&quot;כ הוא יזכה ממנה לכל בני החצר, וכן הסכימו הגרי&quot;א פארכהיימער שליט&quot;א והגרי&quot;ד כהנא שליט&quot;א}	סימן שסו סעיף י		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בבן שסומך על שלחן אביו לאחר שנשא אשה?	"כתב הרמ&quot;א דאפי&#x27; להרא&quot;ש יכול לזכות על ידו ולא נקרא סומך על שלחן אביו [ואפי&#x27; אם יש לו התחייבות ליתן לו מזונות (ערוה&quot;ש סע&#x27; כ&quot;ב)], וביאר המ&quot;ב (ס&quot;ק ע&#x27;) שהוא עושה הכל על דעת עצמו [ומציאתו שלו (ערוה&quot;ש שם)], ואפי&#x27; אם נתגרשה אח&quot;כ (כה&quot;ח ס&quot;ק קי&quot;ד), אבל חידש הערוה&quot;ש דאם נותן להם מזונות לאחר זמן התחייבות אז האב זוכה במציאתו ולפי הרא&quot;ש אינו יכול לזכות על ידו [ומסתימת הפוסקים אינו משמע כן (מ&quot;ב דרשו)]"	סימן שסו סעיף י		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בבן בנו שסומך על שלחן זקנו?	"כתב הערוה&quot;ש (סע&#x27; כ&quot;א) דיכול לזכות על ידו ובזה לא אמרינן בני בנים כבנים [דהרי אינו זוכה במציאתו]"	סימן שסו סעיף י		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כשהוא מזכה לאחרים האם צריך להודיעם?	כיון שזכות הוא לו א&quot;צ להודיעו קודם שבת ודי אם מודיעם בשבת (רמ&quot;א)	סימן שסו סעיף י		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם בני החצר מסובין לאכול וקידש עליהם את היום?	"איתא בגמ&#x27; (עירובין פ&quot;ה ע&quot;ב) דאם הם יושבים בבית מהני לעירובי חצרות, ואם יושבים בחצר מהני לשתופי מבואות, וקמ&quot;ל דאע&quot;פ שלא הניחו לכתחילה לשם עירוב מהני (מ&quot;ב ס&quot;ק ע&quot;ב) [אמנם, מבואר בביה&quot;ל לקמן (סי&#x27; שפ&quot;ב סע&#x27; א&#x27; ד&quot;ה צריך) דהיינו רק בדיעבד אבל לכתחילה יש להניח פת לשם עירוב ולברך עליו], אמנם מבואר מב&quot;י ודרכ&quot;מ (ס&quot;ק ה&#x27;) דכיון דלא הניחו מתחילה לשם עירוב צריך לדקדק שיהיה בכלי אחד ממש, ולא מהני מה שנתמלא כלי אחד ונתן המותר בכלי שני, ועוד חידש החזו&quot;א (סי&#x27; צ&#x27; ס&quot;ק ב&#x27;) דכיון שלא הניחו לשם עירוב אפי&#x27; בעה&quot;ב צריך ליתן חלק בהעירוב."	סימן שסו סעיף יא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מיירי כשהם משתתפים בהסעודה יחדו או יש שם בעה&quot;ב אחד?	"המגיד משנה מדייק מהרמב&quot;ם דמיירי כשכולם השתתפו יחדו, אבל הרשב&quot;א ותוס&#x27; פי&#x27; דמיירי כשכולם מזומנים אצל אחד והוי כאילו הוא זיכה להם את הכל [ודוקא כשהם מסובין ג&quot;כ אבל בזימן לחוד לא סגי (חיי&quot;א כלל ע&quot;ג סע&#x27; ט&quot;ז)], והמ&quot;ב (ס&quot;ק ע&quot;ב) פי&#x27; כהרשב&quot;א, וביארו תוס&#x27; (עירובין ע&quot;ג ע&quot;ב) דאע&quot;פ שלא זכו בו מ&quot;מ כזכו דמו, והוסיף הערוה&quot;ש (סע&#x27; כ&quot;ג) דאע&quot;פ דבעלמא אין רשות לאורח לעשות כרצונו בפת של בעה&quot;ב מ&quot;מ צריך לדחוק דלדבר מצוה דעירוב ודאי ניחא ליה לבעה&quot;ב [והערוה&quot;ש עצמו פי&#x27; כהרמב&quot;ם ולא כהרשב&quot;א ותוס&#x27;]"	סימן שסו סעיף יא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם יכול להיות פרוסה?	המ&quot;ב (ס&quot;ק ע&quot;ג) מסתפק בזה אם דומה למזכה לכולם דאמרינן דיכול לערב בפרוסה, וביאר המ&quot;ב עו&quot;ה דהכא גריע טפי דלא בא לידייהו בתורת עירוב אלא בתורת סעודה לבד ואח&quot;כ רוצים לעשות עירוב, ואם יש פת אחד שלם ששייך לכולם בודאי מהני {ובלבד שיהא בו כשיעור}	סימן שסו סעיף יא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו החידוש של הרמ&quot;א דמהני פת שיש לכולם שותפות בו?	"כפשוטו הוי זו ואצ&quot;ל זו, אבל התוספת שבת ביאר דקמ&quot;ל דיכול לסמוך עליו בחזקת שהוא קיים (מ&quot;ב ס&quot;ק ע&quot;ה), והערוה&quot;ש (סע&#x27; כ&quot;ד) ביאר החידוש דמהני אע&quot;פ שהם עצמם אינם ביחד עם הפת ולא כוונו בפירוש לשם עירוב [והוסיף החזו&quot;א (סי&#x27; צ&#x27; ס&quot;ק כ&quot;ט) דזהו דוקא כשהם שותפים בפת אחת ולא כשכל אחד נתן ככרו בפנ&quot;ע כיון שלא כוונו לשם עירוב]"	סימן שסו סעיף יא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין באפוטרופוס של קטן?	"כתב המרדכי דיכול לערב ולהקנות לקטן כמו שכירו ולקיטו, ואפי&#x27; שלא מדעת הקטן (מ&quot;ב ס&quot;ק ע&quot;ז) [והמ&quot;ב ביאר ע&quot;פ הגר&quot;ז דהוי כמו בן בית דעדיף משכירו ולקיטו דיש חידוש במרדכי דס&quot;ל דשכירו ולקיטו יכולים ליתן עירוב בעבורו (מ&quot;ב עו&quot;ה הע&#x27; נ&quot;ח) {ועי&#x27; לקמן (סי&#x27; שפ&quot;ב סע&#x27; י&quot;א) דלא תקנו שכירו ולקיטו אלא לגוי ולא לישראל, ועל כרחך דאפוטרופוס יכול לערב משום בן בית ולא משום שכירו ולקיטו}], וביאר הערוה&quot;ש (סע&#x27; כ&quot;ה) דאין להקשות הרי הקטן א&quot;צ העירוב דקטן אוכל נבלות אין ב&quot;ד מצויין להפרישו דמ&quot;מ לכתחילה לא שבקינן ליה לעשות איסור, ועוד יש צורך לאחרים לטלטל בביתו. "	סימן שסו סעיף יב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם יש מצוה לעשות עירובי חצרות?	"מבואר מגמ&#x27; (עירובין ס&quot;ח ע&quot;א) דיש מצוה לעשות עירוב כדי שלא יבואו לידי איסור טלטול, וכ&quot;כ הטור לקמן (סי&#x27; שצ&quot;ה), ולכן כתב החת&quot;ס (או&quot;ח סי&#x27; צ&quot;ט) דיש מצוה לחזר אחר תיקון עירובין"	סימן שסו סעיף יג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו נוסח הברכה?	"כתב הטור לקמן (סי&#x27; שצ&quot;ה) דמברכין &quot;על מצות עירוב&quot;"	סימן שסו סעיף יד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם אדם אחר שאינו דר בחצר זה יכול לברך?	"כתב המג&quot;א (ס&quot;ק כ&#x27;) דאם הוא יהיה שם בשבת בודאי יכול לברך דאף הוא אסור לטלטל בלא עירוב [ואפי&#x27; רק ליו&quot;ט מהני לטלטל שלא לצורך כלל] (מ&quot;ב ס&quot;ק ע&quot;ט), ואם הוא לא ישבות שם אינו יכול לברך אלא בתורת שליח דקיי&quot;ל דשליח העושה מצוה יכול לברך [כגון בדיקת חמץ או קביעת מזוזה], וממילא אם כבר נגבה כל הפת אינו עושה שום מעשה ואינו יכול לברך אבל אם הוא הולך לגבות את הפת או אפי&#x27; אם הוא מקבל הפת לזכות לכל בני החצר גם זה חשיב מעשה ויכול לברך [וכמו שנוהגין שהשמש נותן הפת להרב לזכות לכל בני העיר והרב מברך] (ביה&quot;ל ד&quot;ה על) {ונראה פשוט דהמזכה ג&quot;כ עושה מעשה ויכול לברך [אפי&#x27; אם לא יהיה מבני החצר] ולא בא לאשמועינן אלא דאפי&#x27; המקבל נחשב כעושה מעשה ויכול לברך, וליכא ראיה ממש מהשמש והרב דהרי הם בכלל בני העיר ובלאו הכי יכולים לברך, וכן מצינו במ&quot;ב (ס&quot;ק פ&quot;ב) דהנותן מברך}"	סימן שסו סעיף יד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כיצד מברכים כשעושים עירובי חצרות ועירובי תבשילין בזמן אחד?	"רע&quot;א הביא ממהר&quot;ם די בוטון (סי&#x27; ל&quot;ח) דיברך &quot;על מצות עירובין&quot; ואומר הנוסח &quot;בדין וכו&#x27;&quot; כל אחד ואחד בפנ&quot;ע, אכן החיי&quot;א (כלל ק&quot;ב סע&#x27; י&quot;ח) ס&quot;ל שיברך &quot;על מצות עירובי תבשילין ועירובי חצרות&quot; ואומר הנוסח &quot;בדין יהא שרא לן לאפויי וכו&#x27; ולטלטל מבית לחצר וכו&#x27;&quot; (מ&quot;ב ס&quot;ק ע&quot;ט)"	סימן שסו סעיף יד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם אחד עושה עירוב חצרות לעצמו?	אמרינן לקמן (ס&quot;ס שס&quot;ח) דטוב שלא לסמוך על עירובי חצרות של כל העיר דשמא יתקלקלו אלא כל אחד יעשה עירובי חצרות שלו בפנ&quot;ע אבל לא יברך עליו, ועוד כתב הביה&quot;ל (ד&quot;ה מברך) דנכון לזכות לכל בני העיר כדי שלא יהא נראה כאילו חולק עצמו מן העיר	סימן שסו סעיף יד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אימתי ראוי לברך על העירוב?	"בכל מצות מברכין עובר לעשייתן, לפיכך כתבו הטור וב&quot;י (לקמן סי&#x27; שצ&quot;ה) דיברך קודם שהולך לגבות או לזכות לכולם דבשעה זו ניתר להם לטלטל בחצר [דהרי האמירה &quot;בדין&quot; אינו מעכב], ואם דעתו לגבות מכולם וגם לזכות לכולם יכול לברך רק קודם הזכיה לכולם, ובדיעבד אם לא בירך קודם הגבייה וזכיה יכול לברך אח&quot;כ דעיקר חלות העירוב הוא בין השמשות, ובפרט אם עדיין צריך להביאו לבית ששם מניחין בו העירוב [דהדרישה (סי&#x27; שצ&quot;ה ס&quot;ק א&#x27;) ומו&quot;ק ס&quot;ל דהוא לכתחילה לברך אחר הזיכוי קודם שהניחו בבית ששם מניחין בו העירוב (שעה&quot;צ ס&quot;ק ס&#x27;)] (מ&quot;ב ס&quot;ק פ&quot;א), והביה&quot;ל הקשה למה לא מקרי עובר דעובר כשמברך קודם הזיכוי דהרי עדיין אין עליו שם עירוב כלל [ודומה לתפילין בלא פרשיות שפשוט דאינו יכול לברך עליו], ומצדד לומר דהכא מיירי כשמסר הפת להאחר לשם עירוב ועדיין לא זכה בו בשביל כל העיר ואז חל עליו שם עירוב ויכול לברך ואח&quot;כ הוא מגביה אותו לזכות לכולם, וכן כשגובין הפת מכל אחד ואחד שיברך אחר שגבה מאדם אחד כדי שיהא חל עליו שם עירוב, והביה&quot;ל מסיים דהנוהג לברך אחר הזיכוי אין למחות בידו {ולמעשה, משמע דעדיף לברך קודם הזיכוי כפשטות הטור וב&quot;י, אלא דיש ענין לייחדה לשם עירוב תחילה כדי שלא יהא כמו עובר דעובר, ובדיעבד יכול לברך כל זמן שלא הגיע בין השמשות}"	סימן שסו סעיף טו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"איך יכול לברך קודם הגיבוי הרי הוא מצוה שתלוי ביד אחרים וכתב תשובת הרשב&quot;א (ח&quot;א סי&#x27; רנ&quot;ד) דאין מברכין עליו?"	כן הקשה מ&quot;ב דרשו, וי&quot;ל דכיון שיש הרבה בני אדם ועל פי האחוזים יהיה שם אדם אחד שיתן פתו שפיר יכול לברך [ולפי מש&quot;כ הביה&quot;ל דיברך רק אחר שגבה מאדם אחד כדי שיהא חל עליו שם עירוב לק&quot;מ]	סימן שסו סעיף טו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כיצד נהג האריז&quot;ל?	"היה מערב לעצמו בברכה ואח&quot;כ מזכה לכל בני חצרו, וביאר המג&quot;א (ס&quot;ק כ&#x27;) דקאי על עירובי תבשילין, ור&quot;ל שהיה מזכה לכל בני עירו, והערוה&quot;ש (סע&#x27; כ&quot;ה) ביאר דקאי על עירובי חצרות והיה מברך קודם הזיכוי לאחרים."	סימן שסו סעיף טו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מהו נוסח בהדין עירובא וכו&#x27;?"	"כתב המ&quot;ב (ס&quot;ק פ&quot;ג) שיאמר &quot;בהדין עירובא יהא שרא לנא לאפוקי ולעיולי מן הבתים לחצר ומחצר לבתים ומבית לבית ומחצר לחצר [כגון כלים ששבתו בבית (שעה&quot;צ ס&quot;ק ס&quot;א), וע&quot;ע בערוה&quot;ש (סע&#x27; כ&quot;ה) דמשמיט מחצר לחצר ומגג לגג וכדמשמע ממג&quot;א (ס&quot;ק כ&#x27;)] ומגג לגג ומבתים וחצרות למבוי וממבוי לכל הבתים והחצרות שבעיר הזו [המחבר השמיט מבוי דמיירי כשלא תקנו המבואות אבל אנן מתקנים אף המבואות, והחזו&quot;א (סי&#x27; צ&#x27; ס&quot;ק כ&quot;ד) ס&quot;ל דהוא לעיכובא, וכעין זה בפמ&quot;ג (מש&quot;ז ס&quot;ק ז&#x27;) דאם השמיט מקצתו י&quot;ל דהוא לעיכובא] לנו ולכל הדרים בעיר הזאת ולכל מי שיתוסף בה לכל שבתות השנה ולכל ימים טובים [ואין זה שינוי מנהג להוסיף יו&quot;ט דאינו עושה מעשה חדש (יש&quot;ש ביצה סי&#x27; ל&quot;ד, מג&quot;א ס&quot;ק כ&#x27;), וע&quot;ע בערוה&quot;ש (סע&#x27; כ&quot;ה) דכתב דאין המנהג להוסיף ליו&quot;ט, ועי&#x27; אלף למטה (סי&#x27; תרי&quot;א אות ב&#x27;) לגבי יוה&quot;כ]&quot;"	סימן שסו סעיף טו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הדין אם שכח לומר הברכה או &quot;בדין וכו&#x27;&quot;?"	"הברכה אינו מעכב (שו&quot;ע) [ולא דמי לעירובי תבשילין דהברכה מעכב דהתם העיקר הוא הברכה כדי שיברור מנה יפה לשבת משא&quot;כ הכא העיקר הוא ההשתתפות (ערוה&quot;ש סע&#x27; כ&quot;ה)], וגם הנוסח &quot;בהדין וכו&#x27;&quot; אינו מעכב (מג&quot;א ס&quot;ק כ&quot;א, מ&quot;ב ס&quot;ק פ&quot;ד) [וע&quot;ע בערוה&quot;ש לקמן (סי&#x27; שצ&quot;ה סע&#x27; ב&#x27;) דכתב דהוא לעיכובא אם אינו ניכר שהוא לשם עירוב, וצ&quot;ע מלעיל (סע&#x27; י&quot;א) דמבואר דא&quot;צ להיות ניכר]"	סימן שסו סעיף טו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה יעשה בשעת הדחק אם נזכר לאחר שהוא בבית הכנסת ששכח לעשות עירובי חצרות?	"יש עצה משלמת חיים (ח&quot;ד סי&#x27; ה&#x27; אות ט&quot;ז) לעשות קנין סודר לזכות לכולם חלק בפתו"	סימן שסו סעיף טו		
